פסק-דין בתיק ו"ע 52162-12-11

בפנינו ערר על החלטת המשיבה הדוחה את בקשת העורר לקבלת " קצבה חודשית ממדינת ישראל לניצולי שואה יוצאי מחנות ריכוז, גטאות ומחנות שעבדו בהם בעבודת פרך".

הבקשה נדחתה מהנימוק שלגבי העורר לא מתקיים התנאי של שהייה במחנה ריכוז, גטו או במחנה שעבדו בו בעבודת פרך וכי לא המציא הוכחות לשהייה כאמור.

הנטל הראשוני רובץ לפתחו של העורר, עליו להראות כי שהה במחנה או גטו כאמור וכי אלו מופיעים כמחנות או גטאות ברשימות המפורסמות ע"י ועידת התביעות.

מדובר בראש ובראשונה בנטל לשכנע בדבר עובדות.

העורר לא התייצב לדיון מהטעם שמצבו איננו מאפשר זאת ומיופה כוחו-מר אליוט אוקון הלומד משפטים טען בעבורו.

מר אוקון סבר שניתן להכריע על יסוד המסמכים שבתיק והפנה לאלו שלטעמו מבססים את המסקנה לפיה העורר שהה בגטו קרקוב שם גם עבד בעבודות פרך.

אלא שבמהלך הדיון התגלתה תמונה סבוכה ובעייתית-במיוחד מבחינתו של העורר.

כך הסתבר שלאחר בדיקות חוזרות לא הוכר העורר בעבר בגין שהייה בגטו קרקוב אלא קיבל פיצוי חד פעמי מקרן הסיוע בגין בריחתו מפולין בשנת 1939,הגעתו לעיר למברג משם פונה ע"י הרוסים לחבל אורל שם עבד בבית חרושת.

ב"כ המשיבה הפנתה למכתבה של הגב' מ. פורת מיום 23.7.08 המאוחר לאותו מכתב מיום 30.4.04 עליו ביקש העורר להסתמך.

כאן אולי המקום לציין שהגם שקיבלנו חלק מטענותיו של מר אוקון ביחס להתנהלות המשיבה עדיין התמיהה הגדולה נוגעת דווקא להתנהלות העורר.

הבקשה לקבלת הקצבה נערכה בסיועו של מר אוקון לגביו התרשמנו שהוא מקפיד מאד לתת משקל למסמכים קלה כבחמורה ובכל זאת אין בבקשה שום גרסה עובדתית, פשוט כלום. בכל אותם מקומות בטופס הבקשה בהם נדרשו פרטים ביחס לנסיבות, לנרדפות, לפרטי לידה, לשהייה במחנות וגטאות וקורות החיים בהם, לא נרשם דבר.

ניחא, אולי ניתן לקבל (בקושי רב) את הטענה  כי באותו השלב לא היה ברור לעורר למה יש צורך בתיאור עילת תביעתו וסיפור חייו אך משקיבל העורר את החלטת הדחייה שהיא אגב ברורה לגמרי וקובעת כי לא הוכיח ששהה בגטו או במחנה, לא מובן כיצד לא הובאה גרסה במסגרת הערר וכיצד לא הובאו עדים וראיות להוכחתה.

הדברים חמורים עוד יותר, לכאורה נראה כי פרטים מהותיים הוסתרו, כך עלה לראשונה  מפי מר אוקון לאחר הצגת מכתבה של הגב' מ. פורת ולאחר שעומת עם עובדות היסטוריות שאינן עולות בקנה אחד עם גרסת העורר שבעצם גרסת העורר שונה לגמרי וכי הוא מתנער מגרסה קודמת שנתן בשנת 1984.

זאת ועוד, בראשית הדיון ולפני שעלו הממצאים הנ"ל ביקש העורר להסתמך על אותו מכתב מיום 30.3.2004 שעוסק בגרסתו ה"ראשונה" - זו משנת 1984 ולפיה ברח מפולין בשנת 1939 ורק לאחר שעלו הממצאים הנ"ל נזכר מר אוקון שהגרסה שונה לחלוטין והעורר בכלל שהה בגטו קרקוב עד שנת 1942.

הכל מבלי שתהיה ולו עדות או ראיה אחת שתתמוך בשינוי חזית מפתיע זה .

למרות שהיה מקום לדחות את הערר עוד באותו השלב, אפשרנו לעורר ולמר אוקון לפעול מול שלטונות גרמניה ולשינוי גרסתו ולקבלת הכרה בגין הגרסה ה"חדשה".

לא קיבלנו החלטה מגרמניה המאשרת שהייתו של העורר בגטו קרקוב כטענתו.

משכך נדחה הערר וללא צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בנקודה משפטית ותוך 45 ימים.